h1

משהו מבעבע

נובמבר 17, 2007

'אין לי הרבה ניסיון בתחום – אבל אשמח לכתוב מפרספקטיבה של חובבן' עניתי לאבי בן עמי שהזמין אותי לסקר את המבעבעים בתערוכת סומלייה.

לאור רשימת המציגים ציפיתי לגדולות ונצורות בנושא הזה – ציפיה שהתמלאה רק בחלקה שכן הרבה מהחומר הטוב הגיע רק בקופסאות תצוגה ולא הגיע לכוסות האורחים. לפני שאמשיך, אני רוצה להמליץ על חלק א' ועל חלק ב' של כתבה של יוסי בוזנח על שמפניה.

אז מה יש לנו כאן? הכל למעשה. החנויות והיבואנים מחזיקים מבעבעים מגוונים, פשוטים לצד מתוחכמים, מתוקים-חנפנים לצד יבשים-מרירים, יום-יומיים לצד חגיגיים – הכל מהכל, רק נשאר למצוא את מה שמתאים לכם. בטווח המחיר הגבוה מככבות כמובן השמפניות, שרק אזכור שמן כבר מוסיף נופך חגיגי לכל אירוע, אם כי בגרסה מרעננת ומתאימה לכל כיס אפשר גם למצוא מבעבעים צעירים ומהנים, בהם מככבות הקאוות מספרד הפרוסקו והלמברוסקו מאיטליה.

ירידת המיסוי על המבעבעים מסמנת על עליה נוספת במבחר היינות האלה בארץ, ואפשר למשל לסמן את Drappier שהתחילו לייבא האחים שקד, או את Ayala שנוכחותה שודרגה בפורטפוליו של הכרם – ואלו רק דוגמאות מהחודשים האחרונים. גם הקאוות לא מקופחות ואפשר לראות מותגים כמו קריסטלינו על המדפים במחירים נוחים של 30 ש"ח. באגף השמפניה יש מותגים שמתקרבים מלמעלה ל-200 ש"ח, ובטווח הביניים אפשר למצוא קאוות Vintage של מגוון יצרים ומחירים. וליינות…

שני היינות הראשונים שטעמתי באירוע מאפשרים השוואה מעניינת:

 Alexandre Bonnet Champlage Grande Réserve Brut NV

עטוף חגיגיות היבטתי בנוזל הצהוב חיוור שבכוס, האף דיווח על לימון ועל רמז שמרים, והלשון על בועות קטנות, חדות ונמרצות. הגוף הבינוני קושט במרירות טובה ורמז מינרלי, חמיצות עדינה ונעימה, מרקם קרמי ועשיר, עם סיום ארוך, חמצמץ ומרענן.

Covides Xenius Cava Brut Nature NV

בשניה הראשונה אפשר להתבלבל עם השמפניה: הצבע דומה, גם כאן לימון שולט באף, והטעם לרגע די דומה. כאן אבל מתחילים לשים לב להבדל – האף קצת יותר חד ופחות מעודן, הגוף מימי יותר ובעיקר המרקם פחות עשיר ויותר פשוט. החמיצות קצת גבוהה ונותנת את הטון, והסיום, בינוני-קצר, נגמר מהר בפה.

קודם כל יש לומר שההשוואה בין השתיים לא הוגנת בשום קריטריון. הקאווה תשאיר אתכם עם עודף מחמישים – והשמפניה לא תשאיר אתכם עם עודף ממתאיים. בהחלט יתכן שקאווה מטווחי מחיר דומים יכולה לתת פייט טוב לשמפניה, אבל בכל זאת יש מה ללמוד מההשוואה: אם היה ספק, לא משלמים יותר סתם – אין מה להשוות בין העושר, העומק והמרקם של השמפניה לזה של הקאווה, ואין כמו ההבדל באורך הסיום בשביל להדגיש את זה.

כמובן שלסיום חשוב להדגיש שהקאווה בפני עצמה טובה ומהנה, ונותנת יופי של תמורה למחיר (שתיהן מיובאות ע"י הכרם) .

Charles Heidsieck Champagne Brut Réserve NV

צבע זהוב עדין, האף נשלט על ידי לחם קלוי ומאחוריו ארומות שמרים ורמז להדרים. בעבוע חזק וגוף בינוני מלא שמציע חמיצות טובה ותיבול עדין, ממשיכים לסיום ארוך ונעים (יבוא: החברה הסקוטית).

אם הייתי צריך להשוות לאלכסנדר הייתי אומר שהיידסיק בעלת אופי מעט יותר מחוספס ואולי מעניינת יותר, בעוד שהקודמת יותר עדינה ואלגנטית.

Carpenè Malvolti Rosé Cuvée Brut 

צבע ורוד עז, אף "מתוק" עם תות, דובדבן חמוץ, פרחים וסוכריות גומי. בעבוע עדין מקושט בקצת מתיקות פירותית, ומשהו שמזכיר סוכריות, סיום בינוני ומתקתק. פשוט, חנפן ונעים לחובבי המעט מתוק – מבעבע לפיקניקים ולמסיבות (יבוא: הכרם).

Codorniu Pinot Noir Rosé Brut Cava NV

ורדרד בהיר בכוס, פריחה והדרים באף, גוף קליל, בועות עדינות, חמיצות במידה טובה ולא משתלטת יושבת לצד מרירות עדינה. פשוט ובסיסי, אחלה אפרטיף ויתאים טוב לדגים עדינים (יבוא: החברה הסקוטית).

 Cavicchioli 1928 Malvasia Lambrusco Secco

צבע חיוור מאוד, באף זר פרחים ענק וריחני, עם פרי נעים ומזמין מסביבו, בפה שמץ מתיקות פירותי ועם חמיצות נעימה, ממשיכים לסיום קצר וחמצמץ.

הרבה יותר פשוט מהשמפניות, יותר מתחנף מהקאוות – ואחלה יין מסיבות, שישאיר עודף מחמישים שקל. יש גם גרסאות מתוקות יותר שלו (יבוא: הכרם).

מבעבעים: Covides Xenius Cava Brut Nature, Charles Heidsieck Champagne Brut Reserva, Cavicchioli Malvasia Lambrusco, Codorniu Pinot Noir Rose Brut

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s