ללא מילים
אוקטובר 17, 2007ערב טעימה נחמד, ספונטני, וחסר מוטיב מרכזי…
דברים ששותים – על שתיה, ועל מה שמסביב
חצי הכוס המלאה
תגובות אחרונות
33Chun על קוקטיילי קערה (aka פונץ') תום על חווית התבגרות / קברנה קשי… drinking על שמי ים התיכון שני כהן על שמי ים התיכון Sad על פינוטאז' למתחילים
אני יכול לחשוב לפחות על מוטיב מרכזי אחד:
"איזה כיף שמחר לא צריך לקום מוקדם".
מה שנקרא תמונה עכשיו שווה אלף מילים…..
כן הייתי צריך לקום בבוקר, ועוד אחרי הערב הזה ישבתי והכנתי משהו לבוקר.
בואו נאמר שלא הייתי כשיר לנהיגה (מהסלון לחדר הגעתי בשלום), אבל גם לא שיכור.
"שעורה מלותתת", וזה כמעט כל מה שאפשר להגיד שמשותף פה. לגלנפידיך אני אפילו מתבייש לקרוא ויסקי…
סתאאם… אני פשוט לא מת עליו. ולגבי הטאליסקר 18 – נכון מיוחד? זה יותר מאוזן מה10 התוקפן. עכשיו אתה צריך לטעום את הטאליסקר דיסטילרז אדישן…
צ'מע, המסקנה שלי מהגלנפידיך 12 (חבר הביא – זה לא שלי) זה שהוא הויסקי הכי קל לשתיה שנתקלתי בו, ומומלץ בחום למתחילים. תפסיק להתפלצן עליו…
הגלנפידיך 15, כשטועמים אותו לידו – משמעותית יותר מעניין, יש לו יותר נפח ויותר תיבול של חבית (שליש מהחביות שם חדשות), אבל עדיין שומר על הסגנון העדין יחסית של המזקקה. זה אחד הספייסיידים החביבים עלי ממה שטעמתי עד עכשיו.
הטאליסקר 18 – הטעימה לא הייתה כ"כ רצינית ולא שמתי לב להבדלים מרחיקי לכת לעומת ה-10 (פוסט יסודי יותר בנושא בקנה), אכן גוף יותר מלא, מאוזן, וקצת פחות חריף – אבל שומר על המאפיינים הטובים של הגרסה הצעירה.
ומשתפר ככל שהוא יושב בכוס…
אם גלנפידיך מייצג לך את ספיי, בוא תטעם דליואין, מקאלן, לינקווד, דלוויני… אם אתה רוצה "קל לשתיה" לך על האירים :-)
בקטע הזה עירא צודק. גלן פידיך לא מייצג כל כך את איזור הספיי. היום אני יכול לומר את זה בפה מלא.
לגבי הטאליסקר, אני באמת ממליץ בחום לעשות טעימת אורך של ה-10, ה-18 והדיסטילרז אדישן. ה-10 שנים הוא הכי פחות מעודן לדעתי, ודווקא הדיסטילרז הצליח להפתיע אותי מאוד באיזון שלו, ובנוחות שלו.
מתברר שדווקא בסקוטלנד, לא אוהבים את הטאליסקר בכלל. נתקלנו בזה יותר מפעם אחת במהלך שהותינו שם.