דברים ששותים – על שתיה, ועל מה שמסביב

לפני כשלוש-ארבע שנים נפתחה בחיפה המבורגריה מודרנית ומצוחצחת העונה לשם בורגר פלייס, או – BP. אני לא מאלו שאוכלים במסעדות כל שבוע (או כל חודש), אבל איכשהו מאז הפתיחה עדיין לא הצלחתי להתאכזב מהמקום. למעט המיקום הבעייתי, מרחק יריקה מבתי הזיקוק – מדובר במקום מעוצב ומושקע, עם תפריט לא קטן מלבד ההמבורגרים, שמתומחרים כך שיתאימו גם לכיסי הסטודנטים, 35-39 ש"ח להמבורגרים 220-300 גר', שעשויים מיופי של בשר. שירות צעיר, יעיל ואנרגטי, בר גדול ומבחר יפה: חובבי המאלט יוכלו למצוא לצד הדברים השגרתיים גם לאפרויג 30, באלוויני 25 ושאר יצירות מופת, וגם שאר תפריט האלכוהול לא מוזנח.

בערב המקום תופס יותר אווירה של פאב, אם כי השולחנות גם מלאים באנשים שאוכלים, רובם בראשית שנות העשרים. באתי לא רעב, ותמחור הויסקי הידידותי יחסית הטה את הכף כנגד גוורץ אמריקני שמגישים בכוס. הבחירה הייתה פשוטה הפעם:

Grant's Ale Cask

לא בדיוק ויסקי מורכב או מעניין במיוחד, אבל מהווה שינוי מרענן וחיובי לעומת הגרסה הבסיסית של גראנט'ס – שאני מוצא לא מוצלחת במיוחד. האף אלכוהולי משהו, אבל בחיך הויסקי חלק ונגיש יחסית, בעיקר טעם מאלטי של ויסקי, חמצמצות ויובש עדינים וחביבים עם טיפת חריפות ועץ לקראת הסיום. לא בדקתי עדיין, אבל אני מהמר על מרכיב לואולנדס בבלנד. אפילו במחירים שמחוץ לדיוטי פרי לא מדובר על ויסקי יקר (130 ש"ח ומטה לבקבוק), ולדעתי זה אחד הבלנדים הסקוטיים הנגישים והחביבים ביותר בטווח המחירים הנמוך. נסו בפאב הקרוב לביתכם (וקבלו עודף מ-30 ש"ח…).