h1

Peat-light

יולי 10, 2007

אמש הזמנתי כוסית מאלט ממזקקה שלא ממש התקרבתי אליה עד עכשיו, ומסתבר שלא בצדק. מטעימה של גלנפידיך 12 לפני הרבה זמן הסקתי שמדובר בויסקי מאוד קל לשתיה ונעים אבל לא מעניין. טוב, לפעמים שווה לתת הזדמנות נוספת…

Glenfiddich 15 Solera Reserve

קצת עשן וקצת כבול לצד פירותיות, מרקם חלק ונעים, פירותיות, אגוזים, מעט תבלין, ועוד תבלין אליו מצטרף עשן בסיום שנמשך ונמשך…

אז בלי להתפלסף יותר מידי – זה פשוט שילוב כיפי של ספייסייד פירותי עם עשן וכּבוּל עדינים. כמו שבגלנפידיך יודעים לעשות, הוא מהנה ועובר חלק ונעים בגרון. ויסקי טוב ומעניין, שכיף לשתות. עוד נקודה לזכות המזקקה, מלבד הנגישות של הויסקי, זה שתמיד המאלטים שלהם זולים במעט ממקביליהם. גיסר אומר שמדובר באחד ממותגי הויסקי הטובים ביותר. אני שטעמתי קצת פחות דברים ממנו – לא מתווכח בנתיים.

גלנפידיך 15 שנה סולרה רזרב

 בנוסף מציעים לאחרונה מבצעי היכרות לוויסקי אירי חדש שמיבא י. כספי – לא נבדוק?

הויסקי עונה לשם Clontarf Black Label, ואפשר לזהות שהוא אירי – מתקתק, נעים וקל. בנוסף מצאתי שיש לו ארומה נעימה של פרחים, ובסה"כ נחמד ומהנה. אם מחירי ההיכרות שלו ישמרו – בהחלט יכול להפוך לתחליף ראוי ומזדמן לפיינט גינס קרירה, כשמתחשק משהו אחר. יח"צ.

Clontart Black Label

10 תגובות

  1. טעמתי את הגלן פידיך אצל חבר שלי לפני כמה חודשים ולא ממש התרשמתי ממנו. למען האמת מה שהפיל אותי היה הפסטיס שלאחר מכן קיבלתי ממנו בקבוק כזה ולא הוויסקי.
    אין ברירה יש צורך בטעימה חוזרת.


  2. אם אתה מדבר על גלנפידיך 12, אני מסכים שהוא לא מפיל, אם כי לדעתי זה הויסקי הכי נגיש ששתיתי עד היום ולכן הוא די מתאים למתחילים.


  3. טעמתי את 15 סולרה ריזרב. לא התעמקתי בו מספיק כנראה.


  4. גם אני לא הצלחתי להתפעם יותר מדי ממאלט של גלן פידיך. את ה-15 סולרה עוד לא ניסיתי, אבל עד היום שתיתי מספר מאלטים של המזקקה הזאת, והמסקנה שלי היתה בעיקר שיש בו המון עץ וכבול, ובדרך כלל אני מאוד אוהב את זה, אבל הפעם הם פשוט משתלטים על הויסקי. אפשר לעשות את ההשוואה הזו גם עם ארדבג. ארדבג 10 שנים הוא ויסקי נפלא במחיר מצויין. הוא מעושן כמו שאני אוהב את הויסקי שלי. לעומת זאת, הארדבג 17, מאופיין בעודף עץ/כבול שלא משאיר טעם אחר לויסקי. זה פשוט לשתות גפרור שרוף ולא יותר. קצת מוגזם לדעתי.

    בכל מקרה, אנחנו נגלה בקרוב עוד כל מיני דברים בסקוטלנד, ואני מקווה לחזור עם רשמים.


  5. גלנפידיך? כבול?? עץ???

    ה-12 פירותי וחלק מאוד (ראה הודעתי הקודמת). את המתקדמים יותר לא טעמתי עדיין אבל כל מה שקראתי רק משבח את החלקות.


  6. יכול להיות. אולי כדאי לתת לזה צ'אנס נוסף. האמת היא שמהיום בו גיליתי את נפלאות סקוטלנד וספציפית איזור ה-Islay, קצת הזנחתי את הויסקים ה"פשוטים". מודה בסנוביותי..


  7. לעניות דעתי, גלנפידיך (שוב, 12), זה הכי רחוק שיש מאיילה, על הסקאלה הסקוטית.

    (מעניין מה דעתה של Islay בנושא)


  8. כמו שאמרתי – את הויסקים של Islay אני אוהב. פידיך אף פעם לא עשו לי את זה יותר מדי. לא הליחו לרגש אותי. תמיד היה משהו שהאפיל על הטעם של הויסקי. לפעמים זה גם קורה ל-lafroig.


  9. כמו שכתבתי כבר כאן בהערות איפושהוא… ואצל אור רכס גם…
    גלן פידיך כמעט ולא קשורים לכל עניין העישון והכבול. לכן אני לא כל כך מבינה איפה מצאתם כבול או עישון בסולרה דווקא, אולי נתנו לכם קאורן במקום סולרה? כבול בטוח אין.


  10. טוב, טעימה חוזרת מצדיקה את עצמה. וויסקי מאוד פירותי וכייפי אם כי אין פה עשן וכבול לדעתי. בקיצר, אני נהנה.



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s