h1

לא דברים ששותים כל יום

אפריל 14, 2007

אחרי כמה ביטולים, התכנסנו בבית חיפאי מרווח ונעים – עם מספר בקבוקים מעניינים ולא שגרתיים. בקבוק סופר-טוסקן שאת שמו אני לא זוכר לא היה מוכן עדיין לשתיה, וגם אחרי שעתיים בכוס משהו לא ישב בו טוב. לסיום פתחנו גם בקבוק ק"ס 04 גבעת החלוקים של צרעה, שהיה נחמד ומייצג היטב את הזן, כמו שזכרתי אותו מהפעם האחרונה (אם כי יותר מתאים לצד אוכל מאשר בפני עצמו, לטעמי). שני היינות הנוספים ששתינו היו:

רמת הגולן, ירדן פינו-נואר 1999

אדמדם-סגלגל בהיר, שקוף למדי. באף אדמה לחה, פטריות, ממשיך לפרי מעודן – שזיף ופטל, גוף קל-בינוני, פרי עדין לצד חמיצות, תיבול קליל, וטאנין רך, מתקתקות בשוליים, סיום חמצמץ בינוני באורכו.

היין מעודן ואלגנטי, ואפילו שכבר עבר במעט את השיא עדיין מהנה לשתיה. האיזון נוטה קלות לכיוון החומציות, אבל היין שומר על מאפייני הזן, ובעל מורכבות מסויימת. מדובר בבציר הראשון של היין, בקבוק מספר 3,194 מתוך 7,500. מרשים לראות שגם בבציר ראשון היין בעל אורך חיים של 8 שנים מהבציר (לא שהיינו צריכים הוכחות כשמדובר ביקבי רמה"ג).

Ein Teina, Talia's Blend 2005

אדום בהיר ושקוף, באף פירות יבשים, תפוח אדום, רמז של קליפות הדר, גוף בינוני, טאנין נעים ומורגש לצד פרי בשל, סיום קצר-בינוני ויבש.

לא מצאתי מידע על היקב, כל מה שאני יודע הוא שמדובר ביקב קטן (מאוד?) מרמת הגולן, ושהבלנד הוא של ק"ס, מרלו וסירה. והיין? לא שתיתי שום דבר דומה לזה, בהחלט מעניין ולא שגרתי.

המון תודה לגברת ולמר K היקרים והנפלאים על שני היינות הנ"ל שקיבלתי במתנה, ל-ל' על האירוח המפנק, ולערן על הארגון.

16 תגובות

  1. אני מצטער על הפאדיחה עם היין נקווה שבפעם הבאה יהיה לנו יותר מזל. חוץ מזה היה ממש כיף. תודה לנגן שליווה את הערב:)


  2. חן חן, צריך לעשות את זה שוב, יש לי עוד איזה בקבוק או שניים שצריך לפתוח…


  3. בשמחה. גם ערב ויסקי אני ישמח לארגן:)


  4. יש משהו בפינו נואר שפשוט לא מדבר אלי.
    אולי זה כל ההייפ שהיה ממנו אחרי דרכים צצדיות אבל בכלליות בתור יין אדום אני לא מתרגש מפינו נואר, עד כמה שזה מסקרן לטעום את הבציר הראשון של היין.
    אם יש יין אחד שממש לא יפריע לי אפילו אם יעשו ממנו קצרין זה פינו נואר.

    אבל את היין השני אני בהחלט רוצה לטעום מתישהו. תפוח אדום וקליפות הדר בבלנד אדום? ועוד ישראלי?
    עושה רושם שזה מסוג היינות שיעשו לתעשייה הרבה כבוד בעתיד. יש איזשהו פוטנציאל יישון?


  5. עד כמה שאני יודע על ה'יקב', יכול להיות שמדובר במישהו שמייצר בחצר שלו חבית בשנה – אין לי מושג מה זה, אבל אני יכול לומר שלא טעמתי שום דבר דומה. עד כמה שתגובת הנוכחים הייתה, ואני אשמח אם ערן יאמר את דברו – הוא מעניין. אני מנסה ליצור קשר עם הקרובים שלי מהם קיבלתי את שני היינות ולשמוע פרטים נוספים (ראה דיון בנושא בפורום של רוגוב).

    לגבי יישון – יש ביין טאנין בינוני שיכול להחזיק אותו, השאלה מה זה יעשה לאיזון שלו. אין לי ניסיון גדול ביישון יין אבל לדעתי הוא עדיף לשתיה עכשיו ולא ירוויח מיישון נוסף, אם כי יכול להיות בהחלט שאני טועה…

    לגבי פינו, זה של גמלא הוא פשוט יין כיפי ונגיש, אם כי אני לא חושב שהוא בעל מאפיינים זניים. טעמתי את זה של לואי ז'אדו ודי הקסימה אותה האדמתיות הטחובה שבו, והנגיעה המרירה.


  6. לגבי היין השני הוא באמת היה מיוחד אני לא יכול להגדיר אותו כיין טוב אבל הוא היה מעניין וללא ספק נטה לכיוון של תפוחים אני הרחתי אפילו אגסים שם והוא באמת הראה אופי של יין ביתי על פי הנסיון המועט שיש לי עם יינות אלו. הטעמים שלו לא היו נקיים וחלקים כמו ביינות של יקבים גדולים. לגבי פוטנציאל יישון אני לא מעריך שיש לו פוטנציאל יישון ארוך אך למען האמת לא ממש התעמקתי ביין ככה שאני רק יכול לשער. בקשר לתגובה של אור על הפינו טעמת גם פינו צרפתיים או רק את אמריקאים? אני מאוד רוצה לטעום פינו נואר מאזור אורגון ואשמח לשמוע את דעתך עליהם.


  7. תודה על התגובה, 'יין ביתי' זה בדיוק ההגדרה שחיפשתי.


  8. יינות ביתיים לרוב מתישנים בחביות משומשות שכבר עברו 3 מחזורים ביקב גדול אז יכול להיות שהחבית כבר מתה.
    השערה שלי שבחביות הספציפיות הללו אולי יושנו יינות לבנים ומכאן התפוחים. בכלל היכולת לישן יין אדום מחבית שיושן בה יין לבן וההפך מאוד מעניינת אותי. אבל לכו תדעו, רק היינן יכול להגיד לנו.

    רוב הפינו שטעמתי בחיי ביו צרפתים (מבורגונדי כמובן), בינהם גם כאלה משנת 93 ו-97. אף אחד מהם לא הדהים אותי.
    הפינו נואר שאני מגיש בכוס הוא משת 98 מחלקת 1ST קרו וגם הוא לא מדהים אותי. אחלה יין אין ספק, אבל לא מרגש.
    יש לנו פינו נואר מאורגון בבקבוקים ויש לי חבר שעובד ביקב באורגון. מעבר לזה אין לי גישה ליינות הללו.
    יותר מסקרן אותי לטעום פינו נואר משווייץ. בקבוק שוויצרי במסעדה שלי עולה 200 דולר. אותו מחיר שעולה אופוס 1.


  9. אכן, במועדון "הפקק" שחבר שלי מארגן הייתה הפגישה האחרונה כולה סביב פינו וגרסותיו. פינוטאז', פינו נואר, פינו רגיל ואפלו יין נתזים בשיטות שמפניה על בסיס פינו. אפילו אחד מהם לא עשה לי את זה, והיו שם בקבוקים מארה"ב, ישראל ובעיקר צרפת אאל"ט. פשוט לא הענב שלי.

    לגבי הסופר-טוסקאן, אני מנחש שמדובר בבארולו? המינימום ההכרחי שלו לשבת בבקבוק הוא 10 שנים לרוב, לפעמים יותר, ולנשום 4-8 שעות לפני השתיה, וגם אז (טעמתי שניים בחיי) אני לא בטוח שההמתנה שווה את התוצאה. מצד שני יכול להיות שפשוט לא טעמתי עדיין את הבארולו הנכון.


  10. סופר טוסקן וברולו הם 2 דברים שונים לחלוטין.
    ברולו הוא יין העל של אזור פיימונטה עשוי מענבי נביולו
    לגבי התיישנות הברולו שנתיים בחביות ועוד שנה בבקבוק זה המינימום ההכרחי מכאן והלאה הבחירה שלך אך כמובן שברולו זה לא יין שנהוג לשתות צעיר. סופר טוסקן זאת הגדרה יחסית חדשה בעולם היין שמתייחסת לכל היינות היותר מודרניים שאינם עשויים לפי השיטות המסורתיות. יינות אלה גם קיבלו סיווג חדש IGT (indicazione geografica tipica) אן בתרגום חופשי יינות אופיינים לאזור. נחשב אמנם לסיווג נחות אבל כמה מגדולי היינות באיטליה הם בעלי הסיווג הזה. לגבי הסופר טוסקן ששתינו מדובר בs.to ippolito בלנד של 50% מרלו 50% סירה. אחד היינות האיטלקים היותר אהובים עלי. אני לא יודע מה בדיוק עבר על הבקבוק הזה אבל הוא באמת אכזב.


  11. אור, עכשיו שאתה אומר בהחלט אפשרי שהחבית שמשה בעבר ליישון יין לבן (אם כי ממש לא הרגיש לי כשרדונה, וסוביניון בלאן לרוב לא רואה חבית בארץ, אם אני לא טועה).

    עירא – פינו נואר זה אחד משלושת זני הענבים מהם מותר לעשות שמפניה, לצד שרדונה ומוניה. ירדן ברוט למשל זה 50% שרדונה ו-50% פינו נואר, בעוד שהבלאן דה בלאן זה 100% שרדונה, ומכאן שמו – לבן שמיוצר מלבנים.


  12. פינו מונייה
    אנחנו יכולים לשער מפה ועד להודעה חדשה
    אני אומר תעשה מעשה ותן לנו בירור בעניין:)


  13. עירא, מה זה פינו רגיל? סתם פינו? בלי המשך?

    ואם כבר פינו, אז כל ענב לבן שמתחיל בפינו יותר טעים בעיני.
    במיוחד פינו גריג'יו יבש ופינו גריס חצי יבש.


  14. קצת סדר לגבי משפחת הפינו:
    למשפחת הפינו שייכים מספר זנים שמקורם דומה אולם לכל אחד מהם המאפיינים המיוחדים לו:
    1. פינו-נואר – כנראה הידוע מכולם, זן אדום שמיוצרים ממנו חלק מהיינות הנחשבים ביותר בעולם (בעיקר מאזור שמפיין ובורגון וקצת מארה"ב)
    2. פינו מונייה – "הפינו של טוחן הקמח" על שם האבקה הלבנה שמצטברת על עלי הגפן ונראית קצת כמו קמח. זן אדום, ידוע בעיקר כזן השלישי בשמפיין.
    3. פינו גרי (בצרפת)\ גריג'יו (באיטליה) = הפינו האפור – זן של ענבים לבנים, נפוץ באלזס ובאזורים שונים באיטליה. מיוצרים ממנו בד"כ יינות קלילים יחסית, יבשים ולא מאוד ארומטיים. אגב, הפינו-גרי נקרא לפעמים טוקאי, באיות שונה מבהונגריה, כהוקרה למלך האזור שניצח במלחמה גדולה במאה ה-19.
    4. פינו בלאן – הפינו הלבן, זן של ענבים לבנים שנפוץ גם הוא באלזס ובאיטליה. היינות גם הם בד"כ יבשים, ללא ארומות בולטות מדי, קליל וחביב.

    לגבי הפינוטאז' – זה כבר סיפור קצת אחר, מדובר על הכלאה של הפינו-נואר והמוסקדל שנעשתה בדרום אפריקה לפני קצת יותר ממאה שנים ע"י חוקר אנגלי. נוצר זן חביב למדי של ענבים אדומים שממנו מופק יין פירותי למדי. לארץ הזן יובא לפני מספר שנים ע"י יקבי ברקן וגיום גם הם וגם בנימינה עושים ממנו יינות. טעמתי חלק מהגירסאות של ברקן ואהבתי.


  15. טוב, עכשיו יש גם רשמים מקצועיים על היינות:

    http://stratsplace.zeroforum.com/zerothread?id=13991


  16. […] בעין תינה (לא רחוק מגונן), ואני מנחש שזה מקור שם היצרן Ein Teina […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s