h1

גמלא פינו נואר 2004

נובמבר 19, 2006

מולי שני סירים, באחד מסתחררת ברוגע פסטה, שוחה בנחת בים של מים עם מעט שמן זית טוב. מדרום-מערב אליה מבעבע בעדינות רוטב עגבניות, סמיך, עם חתיכות שלמות של עגבניה, תיבול פיקנטי, וכמובן – טעם החיים – כמות יפה של שום טרי קצוץ. מאחורי הגב על השולחן מחכה פתוח בקבוק, נושם לאיטו, מחכה להתמזג על החיך עם שאר הטעמים. שני חברים בדרך לארוחת ערב פשוטה וספונטנית של תחילת שבוע לימודים

גמלא פינו נואר 2004 

צבע אדום-רובי אטום, סגלגל בקצוות. באף פטל. נכון, כל יין אדום כמעט יכול להזכיר פטל במידה זו או אחרת, אבל כאן מדובר בחגיגה שמתפרצת, מחבקת- לא מלטפת, מלווה בארומות של פריחה, רמז לפלפל שחור. בפה גוף בינוני-פלוס, פרי מלא משולב מצויין בטאנין רך ועדין, ממשיך לסיומת מתובלת ונעימה

תענוג של יין, נעים ומלא, משתלב היטב בארוחה קצת פיקנטית. אמנם לא הזכיר לי בכלל את הפינו נואר של קסטילו דה מולינה או לואי ז'אדו בעלי ניחוחות של אדמה, עור, פטריות ועוד, ואם הייתי צריך לנחש מה הזן יכול להיות שהייתי אומר מרלו צעיר. אז למרות שהוא לא ממש מה שציפיתי מהזן, מדובר ביין מהנה מאוד, שבמחיר חמישים וחמישה שקלים נותן תמורה ראויה למחיר. היין הבא על הכוונת: המרלו מהסדרה

גמלא פינו נואר

4 תגובות

  1. קודם שהרוטב יהיה מוכן, ורק אחר כך זורקים את הפסטה לסיר. שתיים, יותר עדיף מלח בסיר ושמן ברוטב.


  2. ברוך הבא אודיסאוס

    ברוטב כמובן שהיה שמן זית. בסיר של הפסטה היה מלח ושמן זית, והם התבשלו במקביל והתערבבו בצלחות
    מה שכן, אולי הייתי צריך להוסיף רבע כוס יין לרוטב בסוף הבישול


  3. כן, זה אף פעם לא יכול להזיק :-)
    אחלה בלוג.


  4. […] שמדובר ביין שהשתנה. מבציר 2004 של הפינו-נואר מבית גמלא נהניתי מאוד, וגם ציינתי אותו כאחת התמורות הטובות בטווח המחיר של 50 […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s