h1

בחזרה לצ'ילה

נובמבר 3, 2006

אחרי שכבר חשבנו לוותר, הספקנו לקפוץ לגיחה זריזה לדרך היין לדקות האחרונות של טעימת יום שישי, הפעם של יקב קסטילו דה מולינה הצ'יליאני

Castillo de Molina Pinot Noir Reserva 2002

ליין צבע אדמדם-חום, באף אדמה, ועשן, רמז לעור. בפה גוף קל-בינוני, מרקם נעים, רמז לפלפל ירוק, מרירות, טאנין עדין. הסיומת מרה ומעט יבשה

בתור הפינו-נואר הראשון שניסיתי אני יכול להגדיר אותו בתור חוויה מעניינת. אני אוהב את המרירות והייתי מתאים אותה למנות כמו כבדי עוף. מצד שני, למרירות התווסף גם טעם מוזר שמזכיר אולי פרי בוסר, בעיקר בסיומת, וקלקל קצת את החוויה מבחינתי. אולי עוד זמן בבקבוק ימתן את הטעם הזה. בכל מקרה סוקרנתי לנסות עוד מהזן, בשאיפה שהתחנה הבאה תהיה הפינו נואר של הרי גליל. המחיר הוא שניים בתשעים

Castillo de Molina Pinot Noir Reserva

 Castillo de Molina Carmenere Reserva 2002

צבע אדום-בורדו, אף מעניין, עשבוני, רמז לעץ ולטבק. בפה גוף קל-בינוני, טעם מתובל, טאנין קל. סיומת בינונית

שוב מדובר בזן שלא טעמתי בעבר, היין היה מעניין ושונה, לעומת דברים אחרים שאני מכיר. גם כאן התמחור הוא שניים בתשעים

Castillo de Molina Carmenere Reserva

Castillo de Molina Cabernet Sauvignon Reserva 2004

צבע אדום עז, באף עץ, רמז לעשן. בפה גוף בינוני, טאנין מעודן, פרי אדום, רמז לקרמל. סיומת בינונית עם טאנין עדין

בסה"כ מדובר בק"ס נעים, מעודן, עם נוכחות ניכרת של עץ. לטעמי מתאים למנות בקר כגון גולש. המחיר של שניים בתשעים נותן לדעתי תמורה סבירה למי שאוהב את הקברנה והעץ שלובי-זרועות. דווקא מהסגנון הזה העדפתי את הקרטה וייחה ק"ס ריזרבה עליו כתבתי בפוסט הקודם

Castillo de Molina Cabernet Sauvignon Reserva

יין קינוח ריזלינג קסטילו דה מולינה, בציר מאוחר

צבע צהוב-זהב, אף מפתה של פרי, אננס, רמז למלון. בפה גוף צמיג, כבד וסירופי, הפה נשטף במתיקות אשר ממנה מציצים לעתים טעמי פרי, מזכיר מעט ממתק. הסיומת מתוקה וסירופית

קשה לי להתרגל לסגנון יינות הקינוח הזה, המתיקות והסמיכות אינם לטעמי, אבל כשם שהצלחתי להסתגל לשרדונה (אם הוא לא ראה יותר מידי עץ) אולי אצליח להתרגל גם לזה. המחיר כחמישים ש"ח. המקבילה של יקבי כרמל מצאה חן בעיני יותר

ברצוני להודות לרשת דרך היין על הטעימה

2 תגובות

  1. […] תענוג של יין, נעים ומלא, משתלב היטב בארוחה קצת פיקנטית. אמנם לא הזכיר לי בכלל את הפינו נואר של קסטילו דה מולינה או לואי ז'אדו בעלי ניחוחות של אדמה, עור, פטריות ועוד, ואם הייתי צריך לנחש מה הזן יכול להיות שהייתי אומר מרלו צעיר. אז למרות שהוא לא ממש מה שציפיתי מהזן, מדובר ביין מהנה מאוד, שבמחיר חמישים וחמישה שקלים נותן תמורה ראויה למחיר. היין הבא על הכוונת: המרלו מהסדרה […]


  2. […] קישור למה שיש ל"דברים ששותים" לומר על היין הזה (שנת בציר מוקדמת יותר) ועל עוד מאותו היקב […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s