רקוויאם לברברה
אפריל 7, 2009כבר כתבתי כמה פעמים על כך שלפעמים חוזרים ליין שאהבת בעבר ולא מצליחים להבין מה מצאת בו. הדוגמה שתמיד קופצת לי לראש זה שיאון אדום: כשהייתי ממש בתחילת הדרך (בשא"ש) חיבבתי אותו ואחרי זמן לא ארוך לא הייתי מסוגל לשתות אותו. לשמחתי – הערב זה לא קרה.
חזרתי, בחשש מסוים, ליין שאהבתי במפגש האחרון איתו – לפני יותר משנתיים (לעזאזל, הבלוג מתחיל לצבור אבק).
רקנאטי ברברה 2006 – אדום בהיר ושקוף, פרחוני, משהו מעושן, פרי רענן ולא בשל מידי. קליל, חמיצות דומיננטית ומעט תבלין שמוסיף חן. לא יין להתפלסף עליו – יין לפתוח עם אוכל (דגים, עוף, פסטות ברוטב שמנת) ולהנות ממשהו קל ומהנה בתמחור נוח (~55 ש"ח).
התוית הכתומה הולכת להעלם מהמדפים – וביקב סיפרו לנו שהייצור מופסק עקב העדר ביקוש של הלקוחות. אם לעוד מישהו יש מקום נוסטלגי ליין הפשוט והנעים הזה – אפשר עדיין למצוא כמה בקבוקים על המדפים. כדאי לשתות בקרוב.
חג פסח שמח!
כן, גם אני אהבתי פעם את הברברה, אבל עם הזמן הוא טועם אצלם יותר ויותר עצי ושטוח. דווקא השנה במעברות הם נתנו לטעום את הרוזה שלהם שמבוסס עליו (וזה לא עשה לו טוב לדעתי, אני רוצה את הרוזה שלי יותר מרענן ליום קיץ מאשר יבש)
לא יודע לגבי עצי ושטוח, אבל אני חושב שאפשר להסכים שב-50 ש"ח זה יין לא יומרני, נעים עם אוכל, ושובר שגרה מתבנית המרלו-קברנה.