** לגבי זה שלא דיברתי על יותר יינות – כאמור, התנאים לא אפשרו לי לתת ליינות את מלוא תשומת הלב.. אחרי כמה יינות שלא הסתדרו לי כמו שצריך בקומה העליונה, ביקשתי רקנאטי ספשל רזרב 2003 שאני מכיר ואוהב, והיין בכוס לא הרגיש לי כמו מה שאני מכיר. ראיתי בזה אי-הצלחה בכיול, ולכן לא הרגשתי שזה יהיה רציני שאסקור משם יינות כמו שאני עושה לפעמים. מה שכן עשיתי זה לקחתי כמה יינות שלא הכרתי קודם ומצאו חן בעיני (בטעימה בחוץ), והזכרתי אותם בפני הקוראים בתור משהו ששווה אולי לבדוק אם נתקלים. התרכזתי בדברים שאהבתי ולא דיברתי על יינות שלא היו לי טעימים – מהסיבה שהתנאים לא היו אידיאליים לטעימה.

** לגבי הביקורת על אתר יינות ישראל: זה שהפורומים שם מאפשרים השתלחות אנונימית זה חבל מאוד, ואמרתי את דברי בנושא מספר פעמים לישראל. לגבי הכתיבה באתר – אני חושב שכל מי שכותב על יין ישראלי כותב מנקודת המבט שלו – הקורא צריך להיות זה שבוחר את מי לקרוא ובאיזה הקשר. למשל, גם בכתבות שלך דני אני לא רואה ביקורת למחירים כשאתה טועם מהיקבים היקרים ביותר בארץ – וזה בסדר – אין לי תלונות אלייך על כך, אני פשוט קורא את הדברים בקונטקסט המתאים, כלומר, בהקשר שלא שם דגש על המחיר. לכן אני לא נוהג להעביר ביקורת על כותבים אחרים – ותמיד אני שמח לתת קישור לדברים אחרים שנאמרו על משהו שכתבתי – גם כשהדעות שונות. תן לקורא להחליט.

** מטרת הכתיבה כאן על האירוע היא להעביר במילים ובתמונות חוויה של יום שישי נחמד, שהיינות גם היו בו חלק, ולציין, כאמור, כמה יינות שחשבתי שהם מעניינים.

** חיים גן – כמו שאמרתי לו באירוע עצמו – אפילו שצפוף ולא מאוד נוח – כל הכבוד! הצפיפות מעידה שטיפוח תרבות היין עובדת, ובמיוחד התרשמתי לטובה מאחוז הצעירים (שלושים ומטה) בקהל. אני מוכן לקבל את זה שבאירועי יום העצמאות יהיה צפוף יותר – אבל אם יש יותר קהל יהיו גם יותר אירועים טובים בשאר ימי השנה ולדעתי כולנו מרוויחים.

** אני שולח קישור לישראל פרקר ולחיים גן, בתקווה ששניהם ירצו להשתתף בדיון.

בכל זאת, באירוע נכחו המון מכרים מעולם היין ואנשים שיש להם בכך עניין ורצון. ציפיתי להנות מהיינות יותר אך החברה האנושית שהייתה שם הייתה נפלאה בעיניי. אני רק מקווה שיצא לי לפגוש חלק מהיינות שם בסיבוב אחר במצב טוב יותר.

אני כבר הספקתי לקרוא את הכתבה, אני חייב להודות שהטעימה הייתה טובה מבחינת הארגון אך היינות התפספסו לי בחלקם ובגדול כפי שהיה כתוב בכתבתך.

שאלו אותי כמה אנשים מה הייתי לוקח מהטעימה וחלק בהיתולה וחלק באמת עניתי "את הגבינות".

לטעמי רוב היינות נפלו בשל כמה גורמים שהתאחדו להם יפה:

1. יינות בוגרים שהיו פתוחים זמן רב מידי. טעמתי את הכרמל 1979 מבקבוק חדש ובקבוק פתוח וזה היה שמים וארץ. אומנם היין לאחר רבע שעה או חצי שעה הולך קיבינימט אך עד שהוא מגיע לשם יופי של יין.

2. יינות צעירים שלא היו פתוחים מספיק. למזלי יצא לי לטעום נחל כחליל 2003 של הנס שטרנבך, לא יין מושלם אך מי שקנה אותו ב 2003 עשה את אחת העסקאות הטובות ביותר. מכיוון שזה יקב קטן ולא מוכר הבקבוק היה פתוח מלא זמן ורק הטיב עימו.

3. הטמפרטורה בטעימה הייתה זוועתית, חייבים לתקן את המזגן למעלה וגם למטה לא יזיק. היינות הולכים לאיבוד בטמפרטורה של 25 עד שלושים מעלות להערכתי.

4. היינות נפתחו ונמזגו, תיזמון היה עוזר.

בעיקרון, טעימה מבחינת היינות וההיצע מדהימה. מבחינת התיזמון והטמפרטורה זה היה לפגם.

נהניתי מהכתבה שלך והיא משלימה את שלי במיוחד בתחום היינות העתיקים, אותם לא כ"כ טעמתי. הערה נוספת לגביה הוספתי גם בפורום אליו קישרת כאן.

לשאר הקוראים -

סיקור הטעימה מאת דני רובין:
http://www.foodis.co.il/feature.asp?sec=9&featid=15214

והסיקור של ישראל פרקר:
http://www.israelwines.co.il/Articles/Article.asp?CategoryID=43&ArticleID=2872