בונהבאן
פברואר 12, 2008בחזרה לסקטצ' החיפאי הנעים והמוצלח, עם מוזיקה מעולה של שלל גרסאות הופעה או גרסאות אקוסטיות של רוק פשוט וטוב. תענוג. תפריט הויסקי לא ענק, אבל 20-25 סוגי המאלט מתומחרים בצורה נוחה, חצי מהם או יותר במחיר של 47 ש"ח. זה כבר הצדיק בדיקה של משהו חדש
Bunnahabhain 12 years old
בעיקר כבול, לא מאוד אגרסיבי כמו לאפרויג – אבל בולט ובעל הניחוח העשבי לכיוון אזוב/ריקבון שבניגוד לויסקי כבולי אחרים פחות התחברתי אליהם. לצד זה משהו מדיצינלי/אצטוני מעט שאחרי כמה טיפות מים התפוגג. די מלא בפה, הטעם של הכבול לא אגרסיבי אבל נותן את רוב הטון, לצידו חריפות שממשיכה גם לאפטרטייסט בינוני.
אמנם לא נטעם באווירה האידיאלית, אבל מרגיש לי די חד מימדי. ה-Islay שהכי פחות אהבתי עד היום. לפני כשנה ניסו לשווק אותו כויסקי נשי – אני לא כ"כ רואה את זה קורה. בכל מקרה: תודה, לא תודה.
http://www.whiskymag.com/whisky/brand/bunnahabhain/whisky21.html
אני רואה שהאדונים ג'קסון ומארי גם הם לא התלהבו בציונים (אני קורא את הרשמים שלהם רק אחרי שליחת הפוסט ולכן אני גם מוסיף את זה כאן ולא בגופו)
אני מקשר את מה שמארי הגדיר בתור גפריתיות למה שקראתי לו 'רקבון'. בניגוד אליו לא הבחנתי בשרי מתחת לכל זה.
אני חושב שמדובר גם במאלט הכי פחות מעושן מאיילה (אולי 2ppm), חוששני שמה שאתה טועם זה מאלט, טיפה כבול ואולי פיפי של כבשים מהמים של הנחל…
מזמן לא טעמתי אותו, מגיע לו סבב חדש על הלשון :-)
אגב, למי שלא יודע איך לקרוא את התעתיק של גאלית לאותיות לטיניות, אומרים BOO-na-HA-ven
אם בענייני הגיה עסקינן:
http://www.dcs.ed.ac.uk/home/jhb/whisky/sounds/bunnahab.wav
מתוך הקישור של מפת הויסקי של סקוטלנד.
לגבי הכבול: אני חושב שמה שקישרתי לכבול כי זה הזכיר לי ריקבון זה מה שמארי קורא לו גופרית – מה שיותר מתחבר לי (וגם קשור בעקיפין למדיצינליות). כמו שאפשר להבין מהרשמים שלו – הויסקי אולי בסדר, אבל המימד הזה שלו – באסה.
אני מבין מאיפה הבאסה שלך מגיעה. גם אני לא התרשמתי ממנו לטובה עד כדי כך. מזקקה שצריכה עוד לעשות הרבה ניסויים לפני שהיא משווקת..