בחזרה לוילה בטוסקנה
אוקטובר 20, 2007לא ממש הייתי באיטליה, אבל היין השני מאותה וילה שההורים ביקרו בה לפני שנה נפתח היום. אחרי היין הקודם, מבציר 97', למדתי שאין להתייחס לסיווג הנמוך לכאורה Vino da Tavola (יין שולחני), מאחר ולא מעט יצרנים קטנים ומשפחתיים באיזור לא טורחים בבירוקרטיה (ובמחיר) של להשיג סיווג רשמי. הבקבוק התורן הפעם הוא
Vernianello 2003
אם להתחיל מהסוף: הפרי לא לבד ביין הזה, אבל הוא במרכז העניינים: הצבע השחור הופך לאדום בקצה הכוס ועוד לפני שמקרבים את האף מרגישים בעושר הפרי, עם שזיף ודובדבן, וברקע עץ קלוי, וניל, רמז למשהו מאובק ומעושן. גוף די מלא פותח בפרי בשל ומתוק, ואז טאנין עדין אבל אסרטיבי נכנס, לצידו תיבול עדין ונעים, שממשיך לסיום ארוך ויבש, עם עוד פרי.
סגנון נחמד וקצת שונה מהמקומי, טעים ועשוי טוב.
אני חוזר על עצמי כבר הרבה… צריך לארגן יום טעימות… לפתוח כל מיני בקבוקים שמחכים כבר כמה זמן אצלי בבית ליום הנכון (וכבר היו כמה שחיכו עד כלות, ונתגלו כטובים רק לבישול בסוף). מתי אתה בא לאיזו שבת של ויסקי-מנגל+יין-ויסקי-יין-מנגל-ויסקי-יין קינוח? :-)
אם כבר אז כבר, חכו שאני אגיע לארץ.
יש את השאוטנף 95 (חצי בקבוק) שמחכה לזה ובטח אני אביא איתי עוד איזה אס.
יש לי כאן שני שאטונפים שגם כן הגיעו כבר לפרקם. 2000 ו2003 של מזון בושון (אני מקווה שזכרתי נכון, לא הולך לחפור במקרר היין החדש שלי כדי לברר)
אור, השם שלי רשום בגדול על השאטונף הזה;)