יקב כפיר
אוגוסט 30, 2007בביקור במח' היין בסופמרקט נזדמן לי לטעום שני יינות מיקב שהכרתי רק בשם. שיטוט באתר לימד אותי שהם לא מתביישים להתנסות בבלנדים וזנים לא שגרתיים כגון יין קינוח מחוזק ורוד מקברנה פרנק, אדומים מסנג'ובזה, ברברה ועוד. לא ראיתי יינות שלא נותנים עודף מ-100 ש"ח. נראה כמו יקב ששווה לבדוק עוד דברים שלו.
כפיר ויוניה 2005
צבע זהוב חיוור, באף בולט מעל הכל ריח של קש וחציר, מתחתיו פרי הדר עדין ואולי רמז קליה. גוף קל בינוני, חמיצות ערה וקצת מינרליות. סיום בינוני, מתובל וחמצמץ.
לא יין רגיל. אני היחיד שזו הפעם הראשונה שיין מזכיר לו קש? (עוד אנשים הסכימו איתי). המחיר לפי האתר – 42 ש"ח. מרענן ושונה.
כפיר גליה 2005
ורוד-סלמון בהיר, אף רענן ונקי עם תות שדה ואולי דובדבן. גוף בינוני פלוס, חמיצות ופרי מתקתק – בסדר הזה, עם נגיעה מתובלת, כאשר בסיום הקצר-בינוני מתלווה לחמיצות גם מעט מרירות.
70% יוהנסברג ריזלינג משולבים ב-30% פטיט סירה שהושרו 6 שעות על הקליפה. נחמד, אם כי אני מעדיף גוף קל יותר, מזכיר במשהו את הרוזה רכס של כרמל אם כי מצא חן בעיני מעט יותר. 42 ש"ח לפי האתר, 498 בקבוקים יוצרו. עוד תהיה – מלבד תקופת תסיסה והשריה, מה בדיוק עשה היין במשך השנתיים מאז הבציר?
היקב מקבל נקודת זכות על שימוש בשם עיברי ליינות שלו.
זה דבר ראשון.
דבר שני. לרוב יינות רוזה אמורים להשתות בשנת הבציר כי הרבה לאן להתפתח אין להם. היחידים שאיכשהו מתפתחים בצורה מכובדת הם יינות הרוזה מפרובאנס (במיוחד מאזור בנדול).
היין עדיין חי, אבל צריך לשתות אותו ולא לשמור.
בעצם לא עניתי לך על השאלה. וואלה לא יודע.
כן, לא אמרת לי משהו שאני לא יודע. בהתחשב בכמות הבקבוקים הקטנה שיוצרה אני מניח שזה לא שאריות. גם הויוניה מאותו בציר (אם כי כאן ייתכן אולי שימוש מאוד קצר בעץ). יכול להיות שיש לו שיקולים משלו ליישון בבקבוק ביקב לפני היציאה לשוק…
[...] 2005 – זהוב חיוור עם נגיעה ירוקה בצבע, עקבי מאוד ביחס לטעימה הקודמת כאשר קש וחציר טרי שולטים באף, ברקע פרחוניות נעימה. בפה [...]