דברים ששותים – על שתיה, ועל מה שמסביב

משהו מבשר בקר שבישל שותף שלי הזכיר לי מיד בקבוק ששוכב אצלי בארון ומחכה שיגאלו אותו מהשרב הקיצי.

Finca La Celia, Merlot Resrve 2004

צבע בורדו חצי שקוף, אף שאומר עולם חדש, עשיר בפירות יער עם עץ במידה. גוף בינוני, פרי מתקתק, ולא מעט טאנין שמשתלב יפה, מקנה לחבילה יובש נעים עם תבלינים ברקע. בסיום מגיעה מכה קצת יבשה מידי בגרון לטעמי, שמעט מקלקלת.

גזר דין? יין לא רע לאוכל. האף נחמד פלוס, הטעם חביב ופחות מתחנף ממרלו ממוצע, אבל הסיום לא להיט. בחמישים שקל התמורה למחיר בינונית, פחות טובה לדעתי מסדרת גמלא, או מהסדרה הבסיסית של רקנאטי או דלתון, אבל למי שמאס בהן ומחפש גיוון - שווה ניסיון. יש להשיג גם מלבק ק"ס וק"פ. כדאי לחדרר איזה שעה לפני. עוד על היינות. היקב.