דברים ששותים – על שתיה, ועל מה שמסביב

את הפוסט הזה אני מקדיש לבקבוק 100 פייפרס, שנפל (נגמר) השבוע בעת מילוי תפקידו. הוא היה ויסקי סקוטי חלק, נעים וידידותי. בחירה אידיאלית להעביר ערב עם משהו קליל ונגיש בכוס. עוד חלל הוא בקבוק קולוברה הילס שיראז-קברנה 2002 (אוסטרליה) שנפתח אתמול בארוחת הערב. כנראה שארבע שנים זה יותר מידי בשביל היין הזה, לפחות מחוץ למקרר יין. האף היה מפתה ומלא פרי, כמצופה מהבלנד הזה שמגיע מהיבשת הרחוקה, אבל בפה – חמוץ וזהו. הוא עדיין לא חומץ, עדיין לא מקולקל לגמרי, אבל מרחק כמה צעדים משם. הוא דווקא התווסף יפה למנת הכבד שתסס עם שום ובצל בווק שלי, ותרם לצבע ולטעם של המנה

סוף כל סוף, לראשונה ביקרתי בחנות הספיישל רזרב של אנדריי סוידאן במרכז הכרמל בחיפה. החנות מעוצבת יפה ופרקטי, הקירות מלאים בקבוקים שוכבים, כוסות רידל, וגם כמה בקבוקי ויסקי ופורטים. במרכז שולחן לטעימה, עם קרוב לעשרה בקבוקים מוכנים ומזומנים. אנדריי, מעיין ידע על יין, בעל דעות מוצקות לכאן ולכאן, שמח להטעים ולהסביר. בהמלצתו טעמנו את המרלו ריזרב 2003 של ענתות

היין בעל צבע ארגמן. אף מלא פרי, אוכמניות ורמז לאדמה ולעץ. בפה גוף בינוני, חלק ועגלגל. ניכר טאנין מעודן אך מורגש, שלא הכרתי מיינות מרלו מיושנים פחות, שזור היטב בפרי כגון שזיף ופטל. הסיומת בינונית באורכה, ומאפשרת לטאנין לדעוך ולפרי להתבטא

השימוש בחביות משומשות (בעיקר), ביישון שנמשך שנתיים מעדן את הטאנין והופך את המרקם למזמין ונעים. בתמחור של 79 שקלים היין מציע תמורה סבירה לדעתי. על היקב